טיסה נעימה
העקרונות שמאחורי עיצוב לוח הטיסות בשדה התעופה להתמצאות קלה ומהירה
כשהתחלנו לעצב את לוח הטיסות בנתב״ג, יחד עם רשות שדות התעופה, הרגשנו ברי מזל.
לא בכל יום יוצא לנו לעצב את הטבלה השמחה ביותר במדינה.
כן כן, טבלת ההמראות האייקונית! אותה טבלה שכולנו וסופרים את הימים והשעות עד האיחוד המרגש שלנו איתה.
שילבנו את שתי האהבות שלנו – עיצוב וטיולים (בדיוק חזרנו מטיול באתונה) וניגשנו למשימה – להפוך את הטבלה השמחה לטבלה עוד יותר שמחה. איך? שמחים ששאלתם.
בטח תגידו: ״מה אתם עושים כזה עניין? כולה טבלה!”
אז זהו, שגם בפרויקט כזה, לכאורה טריוויאלי, מושקעת לא מעט מחשבה. וכמובן, שאיבת השראות ורעיונות מכל שדה תעופה שאי פעם ביקרנו בו או שיכולנו לשים את היד על צילומים ממנו…
לפני שנתחיל, נעיף מבט בלוח הקודם:
ועכשיו בסרטון של הלוח החדש:
בואו נבחן את השיקולים והעקרונות מאחורי העיצוב החדש:
(1) איתור מהיר של הטיסה
הכי חשוב – שהנוסעים יאתרו במהירות ובקלות את הטיסה “שלהם”. הדרך לעשות זאת הייתה למיין את הרשימה לפי הפרמטר העיקרי שהם זוכרים.
במחקר עלה ששני הנתונים העיקריים שאנשים הכי זוכרים לגבי הטיסה שלהם הם: היעד ושעת הטיסה.
שקלנו למיין את הטבלה אלפביתית לפי שם היעד, אך זה היה עשוי להיות מהלך נועז מדי… גם כי זה לא הסטנדרט הנפוץ וגם כי בפתרון שלנו התצוגה מתחלפת בין עברית לאנגלית והסדר בעברית לא בהכרח יהיה זהה לסדר באנגלית…
ולכן הוחלט למיין את הטבלה לפי שעת ההמראה, והכי חשוב – למקם אותה בעמודה הראשונה, כי הנוסעים סורקים את הטבלה לפי הסדר, החל מהעמודה הראשונה. ומבינים מיד שהיא ממוינת לפי שעות.
יחד עם שם היעד שנמצא ליד השעה, בעמודה השנייה – מוצאים את הטיסה בקלות.
לאחר השעה ושם היעד באים לוגו חברת התעופה (לוגו מזוהה מהר יותר מאשר כיתוב בלבד) ומספר הטיסה שמחזקים את התחושה “הנה, מצאתי את הטיסה שלי”.
(2) הבלטת הצעד הבא
לאחר שמצאנו את הטיסה שלנו – חשוב להבין לאיזה דלפק צ’קאין לגשת. זה הצעד הבא שלנו. לכן בלוח באולם הכניסה – עמודת הצ׳ק-אין מודגשת.
אחרי הצ’קאין, כשעוברים למתחם הדיוטי פרי, מטרת הנוסעים היא להבין מאיזה שער עולים למטוס – ולכן שם יש לוח שונה במקצת שבו העמודה המודגשת תהיה שער העלייה למטוס. ובמקרה הזה נוספת גם עמודה עבור שעת העלייה למטוס (בורדינג).
(3) הצגת כמה שיותר טיסות
בגרסה הקודמת היו לוחות פיזיים נפרדים לעברית ולאנגלית, מה שאפשר הצגת מספר קטן יותר של טיסות בו-זמנית. פשוט כי היה פחות מקום. פחות שורות.
זה הצריך החלפה של כל הרשימה כל כמה שניות בין הטיסות הקרובות לטיסות המאוחרות יותר.
מלחיץ. אם לא מצאת את הטיסה ״שלך״ בפרק הזמן הזה, היה צורך להמתין בסבלנות סבב שלם כדי לנסות לסרוק שוב את כל הרשימה ולחפש את הטיסה.
בגרסה החדשה, רשימת הטיסות המלאה מתפרסת על כמה מסכים ומוצגת באופן קבוע. המסך לא מתחלף ואין לחץ.
ומה עושים עם השפות?
פשוט מחליפים לסירוגין בכל כמה שניות את תוכן העמודות של היעד וסטטוס הטיסה בלבד בין עברית לאנגלית. כי רק הן שונות בין השפות. השעה, לוגו חברת התעופה, מספר הטיסה ומספרי הדלפקים הרי ממילא נשארים קבועים בין עברית לאנגלית.
ולמה הכל מיושר לשמאל? כי היינו צריכים לתת עדיפות לשפה מסוימת ולכן החלטנו “להסביר פנינו לתייר”. וגם כי רוב הנוסעים, גם הישראלים שבהם, יודעים לקרוא אנגלית.
היעד חייב להיות קרוב לשעה ולכן גם בעברית שמות היעדים מיושרים לשמאל, כדי להיות קרובים לשעה.
(4) שורה נפרדת לכל חברה
בלוח הטיסות הישן, טיסות מסוג Code Share (טיסות משותפות לכמה חברות במטוס אחד) אוחדו לשורה אחת גבוהה, דבר שיצר חוסר אחידות בין השורות וגם הקשה במקצת על איתור הטיסה.
בלוח החדש יש שורה נפרדת לכל טיסה, גם אם היא טיסת Code Share.
הנוסעים מכירים את פרטי הטיסה ״שלהם״ ולכן ימצאו אותה בכל מקרה ויבינו לאיזה דלפק לגשת. זה מה שחשוב בשלב הזה. רק בדלפק הצ’קאין ובשער העלייה למטוס הם יוכלו לראות שכמה חברות משתמשות במטוס אחד. שם יוצג המידע הזה.
פתרון נוסף שנשקל, היה לייצר שורה אחת לטיסה מהסוג הזה ובה להחליף רק את לוגו חברת התעופה ומספר הטיסה בכל שנייה או שתיים. זה יכל לחסוך מקום. הפתרון הזה לא התקבל על ידי הרשות שרצתה תצוגה קבועה. בכל מקרה אין הרבה מדי טיסות מהסוג הזה כך שהחיסכון במקום לא היה גדול מדי.
(5) חיווי סטטוס
אם יש עיכוב – שעת ההמראה והסטטוס נצבעים בכתום, כך שכבר מצפייה בעמודת שעת ההמראה (שבה מוצגת השעה המקורית ולא המעודכנת. לצורך מיון ואיתור מהירים של הטיסה) מבינים לפי הצבע שיש פה עניין וכדאי להסתכל על הסטטוס. בעמודת הסטטוס נכתב שיש עיכוב ומוצגת השעה המעודכנת.
למשל:
Delay – 12:30
אם יש ביטול – שעת הטיסה המקורית נצבעת באדום, מוצג סטטוס Canceled ולא מוצג דלפק צ’קאין. מכיוון שממילא אין איפה להירשם לטיסה.
באולם הכניסה הסטטוסים הם רק “בזמן”, “בעיכוב”, “בוטלה”.
במתחם הדיוטי פרי יש סטטוסים נוספים: עלייה למטוס, נא לגשת לשער, קריאה אחרונה, שינוי שער. לכל סטטוס כזה יש חיווי + צבע. במקרה של שינוי שער – גם השער נצבע.
(6) קלות סריקת השורות
לכל שורה יש גוון שונה – אפור כהה/בהיר לסירוגין וגם קו מפריד בין השורות, על מנת שהעין תוכל לעבור ולסרוק בקלות את כל שאר הנתונים בשורה שקשורים לטיסה. בלוח הקודם היו עמודות עם צבע שונה לחלוטין משאר השורה, דבר שקטע את הרצף.
(7) אחידות עם השילוט
השילוט הפיזי בנתב”ג מעוצב בגוונים של אפור, לבן וצהוב ולכן למען האחידות העיצובית הכוללת, גם התצוגה הדיגיטלית מעוצבת בגוונים דומים.
טבלה אחת קטנה, הרבה עקרונות, שיפור משמעותי בחיי הנוסעים.
ועכשיו – זה הזמן לבחון שוב את הלוח בעין ביקורתית לאור כל העקרונות האלו:
ואפשר גם לגלול חזרה למעלה ולצפות בסרטון, כולל התחלפות השפות
- מיון נכון של הטבלה לפי המידע שהכי זכור לנוסעים. לאיתור מהיר של הטיסה.
- שימוש בלוגואים להבנה מהירה ולתחושת ביטחון שזו הטיסה “שלנו”.
- הבלטת הצעד הבא: באולם היוצאים – הדגשת דלפק הצ’קאין, בדיוטי – שער העלייה למטוס.
- הצגת כמה שיותר מידע בו-זמנית. לוח אחד דו-לשוני.
- חיוויי סטטוס: צביעת עמודת השעה והסטטוס. וגם עמודת השער, כשיש שינוי בשער העלייה למטוס .
- קלות סריקה של השורות.
- אחידות עיצובית עם השילוט הפיזי.